שירי הלל

מי הזין את רוחי בדבריו המתוקים מכול? מי כבש את ליבי באהבתו היפה מכול? מי מטהר את האדם בעבודתו הנפלאה מכול? מי מעניק ישועה, מביאני לכס האל?

הובאנו לפני האל. את דבריו אנו אוכלים ושותים. רוח הקודש מאירה עיניים, אנו מבינים את האמת שהאל דובר. פולחנים דתיים, השלנו מעמנו, כל אותם הקשרים. לא כבולים לחוקים, לבבותינו יצאו לחופשי.

אני אסיר תודה לנצח על אהבת האל וישועתו! אני אסיר תודה לנצח האל הכול יכול.

אני מהלל ושר בקול על מעשיו הפלאיים של האל הכול יכול. אני מרעיף שבחים ללא קץ על טבעו הצודק של האל הכול יכול. אני מריע ומדלג בגיל נוכח חוכמתו וכול-יכולתו של האל הכול יכול.

אלוהים הכול יכול, גבר על העולם. הוא גבר על חטא והשלים את הגאולה. שַׁבחו את מלך היקום המנצח. כל העולם יעלוז! האל הכול יכול, ראוי לשבחים! ההוד והעוצמה לך יהיו, המלך הגדול של היקום!

הו אלוהים! אני מתחננת שתעשה בי עבודת שיפוט, שתטהר ושתשנה אותי, שתאפשר לי להבין את רצונך בכל דבר ועניין ולהישמע לו. אהבתך העילאית ורצונך מתבטאים כשאתה מושיע אותי.

שומעת קריאותיך, אני חוזרת לפניך. מילותייך מאירות, אני רואה את השחיתות.

ראו את ממלכת האל, היכן שהאל שולט בכל. מתחילת הבריאה, עד ימינו אנו.

ועולמנו גוסס, מובס ומרו-שע, והיא קוראת למושיע שיבוא שנית. אתה מביא תק-ווה לאנו-שות, וקץ לאלפיים שנות, המ-תנה.

יום אחד תרגישו שהבורא כבר אינו חידה, שהבורא מעולם לא נסתר מעיניכם, שהבורא מעולם לא הסתיר את פניו מכם, שהבורא כלל אינו רחוק מכם,

ברק ממזרח | שירי הלל, "אני שומע קול מוכר הקורא לי מפעם לפעם. ער ומביט לראות, מיהו זה המדבר. קולו רך אך חמור, דמותו כה יפה!"

ברק ממזרח | שירי הלל, "אני מרימה את מברשתי הקטנה ומציירת בית קטן על דף. אמי בפנים וגם אבי. אחותי ואני משחקות באורה של השמש."