על כולכם להבין את כוונותיי ואת מצב רוחי. זהו הזמן להתכונן לחזור לציון – זה הדבר היחידי שאני חושב עליו. אני מקווה רק שאוכל לפגוש אתכם יום אחד, בקרוב, ולבלות עמכם כל דקה וכל שנייה בציון. אני מתעב את העולם, את הגוף הגשמי, ואף יותר מכך, כל אדם עלי אדמות; איני מעוניין לראות אותם, כי הם כולם כמו שדים, ללא שריד וזכר לטבע אנוש; איני מעוניין לחיות עלי אדמות – אני מתעב את כל הברואים, מתעב את כל העשויים בשר ודם. כל הארץ מצחינה מגופות; אני רוצה לחזור מייד לציון כדי לסלק את צחנת הגופות מן הארץ ולגרום לכל הארץ שתימלא בשבחים כלפיי. אני אחזור לציון ואתנתק מן הגוף הגשמי ומן העולם. אל לו לאיש לעמוד בדרכי; לידי הממיתה את בני האדם אין ולו שמץ של רגש! מכאן ואילך, אסור לאיש לדבר על בניית הכנסייה, כי אחרת לא אסלח להם (זה מפני שזהו הזמן להעיד על בניי הבכורים, הזמן לבנות את המלכות; כל מי שידבר על בניית הכנסייה מחריב את בניין המלכות וקוטע את ניהולי). הכול מוכן ומזומן – נותר רק להלל את הבנים הבכורים ולהעיד למענם. וכאשר זה יקרה, ללא שהות של רגע ומבלי לחשוב על הצורה, אחזור לציון, אל המקום שאתם הוגים בו יומם ולילה. אל תסתפקו בהסתכלות כיצד העולם חלק ויציב כעת – העבודה הזאת נוגעת רק לחזרה לציון; אל תתייחסו לדברים האלה עכשיו, וכשיבוא יום השיבה לציון, הכול יהיה מוגמר. מי אינו מייחל לחזור בקרוב לציון? מי אינו מקווה שהאב והבנים יתאחדו בקרוב? לא משנה כמה עונג מסבות ההנאות הארציות, הן אינן יכולות לקנות אחיזה בגופנו הגשמי; אנו נתעלה מעליו ונחזור יחדיו לציון. מי יעז להפריע? מי יעז להציב מכשולים? בהחלט לא אסלח להם! אני אטאטא הצידה את כל אבני הנגף. (הסיבה שאני אומר שאיני יכול לחזור מייד לציון היא זו: אני מוציא לפועל את עבודת הטיהור הזאת בעודי מעיד למען בניי הבכורים; שתי העבודות האלה מתקדמות בו-זמנית. כאשר תושלם עבודת הטיהור, יגיע המועד שבו אחשוף את הבנים הבכורים. אבני הנגף שדיברתי עליהן הם עושי-השירות הרבים, ולכן אני אומר ששתי העבודות האלה מתרחשות בו-זמנית.) אדאג לכך שבניי הבכורים ילכו עמי מקצה אחד של היקום אל קצהו האחר, לאורך הרים, נהרות וכל הדברים; מי יעז לעכב זאת? מי יעז למנוע זאת? ידי אינה מרפה בקלות מאף אדם; מלבד בניי הבכורים, אני שולח את זעמי וקללותיי בכולם. בכל העולם כולו אין ולו בן-תמותה אחד שמקבל את ברכותיי; כולם יעמדו בפני קללתי. מאז ראשית בריאת העולם לא בירכתי איש; אפילו כאשר נתתי ברכות, אלה היו רק מילים ואף פעם לא מציאות, מכיוון שאני שונא ביותר את השטן ולעולם איני מברך אותו – אני רק מעניש אותו. רק בסוף, לאחר שאכבוש כליל את השטן ואנחל ניצחון מלא, אתן ברכות חומריות לכל עושי-השירות – אני אתן להם להללני כטובת הנאה, שכן עבודתי כולה כבר תוגשם אז.
למעשה, זמני לא יארך עוד זמן כה רב – תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים מתקדמת אל השלמתה לנגד עיניכם (אכן, זה מתרחש לנגד עיניכם; לא מדובר בטיפולוגיה – אתם יכולים לראות זאת על פי מצב רוחי). אני אקח מייד את בניי הבכורים לציון. יהיו שיאמרו: "היות שזה רק למען הבנים הבכורים, איזו סיבה יש לבזבז ששת אלפים שנה? ומדוע לברוא אנשים כה רבים?" כבר אמרתי שכל מה ששייך לי הוא יקר-ערך. כיצד ייתכן שבניי הבכורים לא יהיו אף יותר יקרי-ערך? אני אניע את כולם לשרת אותי, ויותר מכך, אחשוף את עוצמתי, כדי שכל אדם יוכל לראות שבכל היקום כולו אין אפילו חפץ אחד שאינו נמצא בידינו, אין אפילו אדם אחד שאינו עובד בשירותנו או הישג אחד שאינו מושג למעננו. אני אגשים את הכול. מבחינתי לא קיים מושג של זמן; למרות שאני מתכוון להשלים את התוכנית ואת עבודתי תוך ששת אלפים שנה, מבחינתי הכול משוחרר וחופשי. אפילו אם יהיו אלה פחות מששת אלפים שנה, כל עוד להשקפתי הגיע הזמן, מי יעז לומר מילה של התנגדות? מי יעז לקום ולשפוט כאוות נפשו? את עבודתי אני עושה בעצמי, את זמני אני מארגן בעצמי. אף אדם, אף עניין ואף דבר אינו מעז לפעול מרצונו הוא; אני אגרום לכולם ללכת בעקבותיי. מבחינתי אין נכון או שגוי – אם אני אומר שדבר הוא נכון, הוא בהחלט נכון; אם אני אומר שדבר הוא שגוי, גם זו האמת. אסור לכם להשתמש תמיד בתפיסות אנושיות כדי למדוד אותי! אני אומר שהבנים הבכורים ואני ברוכים ביחד – מי יעז לסרב לסור למרותנו? אני אשמיד אתכם על המקום! אתם מסרבים לסור למרותנו! אתם מרדנים! פשוט אין בי רחמים כלפי האנושות כולה. אני שונא אותה עד לנקודה מסוימת, ופשוט איני יכול להיות סובלני יותר. בכל הנוגע אליי, יש להשמיד מייד את כל העולם כולו, ורק אז תושלם עבודתי הדגולה, רק אז תושלם תוכנית הניהול שלי, רק אז תסולק השנאה המקננת בליבי. עכשיו חשוב לי רק להעיד למען בניי הבכורים – את כל שאר העניינים אניח בצד ולא אטפל בהם לעת עתה; ראשית אעשה את הדבר העיקרי, ואחר כך את הדבר המשני. אלה הם השלבים בעבודתי; לא כדאי לאיש לפעול נגד זה – על כולם לעשות כדבריי כדי שלא יהפכו למטרה לקללתי.
כעת עבודתי הוגשמה ואני יכול לנוח. מכאן ואילך לא אעבוד עוד – אצווה על בניי הבכורים לעשות את כל מה שאני רוצה שייעשה למעני, שכן בניי הבכורים הם אני, בניי הבכורים הם ישותי הפיסית. אין כאן ולו שמץ של טעות, אל תשפטו בהתאם לתפיסותיכם. הרואה את הבנים הבכורים רואה אותי, שכן אנו ישות אחת; כל מי שמפריד אותנו מתנגד לי, ואני לא אסלח. בדבריי גלומות תעלומות שבני אדם אינם יכולים להבין. רק אלה שאני אוהב יכולים לבטא אותי, ואחרים אינם מסוגלים לכך; את זה אני קובע, ואיש אינו יכול לשנות זאת. דבריי עשירים, מקיפים ואינם ניתנים להבנה. על כולם להשקיע מאמצים אדירים בדבריי, לנסות לשקול בדעתם לעתים קרובות את דבריי, לא להחמיץ ולו מילה או משפט בודדים, כי אחרת הם יבינו את הדברים בצורה מוטעית. אמרתי שטבעי אינו סובל פגיעה, והתכוונתי בכך שאין לפגוע בבניי הבכורים, שעדות נמסרה למענם. בניי הבכורים מייצגים כל אחד מהיבטי טבעי, ולכן כאשר תישמע הקרן המקודשת, אתחיל להעיד למען הבנים הבכורים. במילים אחרות, כאשר הבנים הבכורים ייחשפו, זה יהיה המועד שבו יתגלה טבעי. מי יכול להבין זאת? אני אומר שבתעלומות שאת פשרן גיליתי קיימות עדיין תעלומות שבני אדם אינם מסוגלים לפענח. מי מכם באמת ניסה לפענח את המשמעות האמיתית של הדברים הללו? האם טבעי הוא אישיותו של אדם כפי שדמיינתם? איזה משגה גס! היום, כל מי שרואה את בניי הבכורים יזכה לברכות ויראה את טבעי – זה נכון לחלוטין. בניי הבכורים מייצגים את כול-כולי, וללא שמץ של ספק הם ישותי הפיסית. אסור לאיש לפקפק בכך! הצייתנים מבורכים בחסד, והמרדנים מקוללים. כך אני מצווה, ואיש אינו יכול לשנות זאת!
מאמרים מומלצים：האמירה התשעים ושמונה
